לצפיה באסופת הפוסטרים של עבודות הסיום- תלמידות שכבת י"א תש"פ
לצפיה באסופת הכרזות- תלמידות שכבת י"א תשפ"ג
ראשית דבר
מערכת יחסי הגומלין שבין האדם לבין האדמה עליה הוא חי, החי שמסביבו והצומח, ידעה תהפוכות בדברי ימי עולם. הכניסה לעידן החקלאי היא זו שהפכה מערכת זו לבעלת גוון משמעותי כפי שאנו מכירים אותה היום. תיאור הבריאה והיציאה מגן עדן שבתחילת ספר בראשית, מתאים מבחינה כרונולוגית לראשית הפיכת החברה האנושית לחברה חקלאית.
אלא שחקלאות (חקל, בארמית: שדה), אינה רק מושא טכני הקשור במזונותינו ובבתים אותם אנו בונים על האדמה. מערכת היחסים שבין האדם לאדמה וכל מה שסביבה (החי והצומח), נוכחת בכל רובדי חיינו. היא משמעותית במדע ובטכנולוגיה, אך רלוונטית בה בעת גם בעולם הספרות והשירה. היסטוריה של עמים מסופרת דרך פריזמה של יחסי אדם-אדמה. השפה התרבותית הכוללת שלנו מלאה בדימויים של מערכת זו. אנו מגלים אחריות כלפי האדמה והסובב אותנו, ובה בעת גם חוקרים בדיוק רב תהליכים חקלאיים ברמת העיסוק במיקרו-אורגניזמים. ועוד היד נטויה בדוגמאות רבות.
בעולם הבנוי על בסיס תעשייה וטכנולוגיה, התעמעם משהו באותה מערכת יחסים מופלאה. משהו השתנה באיזון. עמעום זה אין פירושו ניתוק מן האדמה, כי בסופו של דבר אי אפשר להתנתק ממנה. האדמה היא לא רק ענין פונקציונאלי בחיינו, אלא ארכיטיפ מכונן מבחינה נפשית. אי אפשר לזנוח את "אמא אדמה". אך תחושת הניתוק הולכת ומתחדדת.
מתוך דבריו של מפמ"ר חקלאות: בספר בראשית (ב, 15) נכתב: "וַיִּקַּח ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ"
בידינו מופקד פיקדון יקר ערך.
המקצוע הלימודי "חקלאות" הוא מקצוע יישומי עתיר ידע מדעי המתבסס על מושגים ועקרונות מתחום המקצועות המדעיים : ביולוגיה, כימיה, פיזיקה, מדעי כדור הארץ, מדעי הסביבה ועל תוצאות מחקרים עדכניים הנעשים בעיקר בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, במרכז ולקני ובמוסדות מחקר נוספים.
בנוסף להיותו מקצוע העוסק ביישומים מדעיים , במערכת החינוך מקצוע החקלאות מוגדר כמקצוע ערכי העוסק בהקניית ערכים הקשורים לעבודת האדמה, רווחת בעלי חיים, עבודת צוות ואחריות , טיפוח חינוך אסתטי ועוד.
למקצוע מדעי החקלאות קשרים הדוקים לחינוך הסביבתי ולחינוך לקיימות, הן מבחינת התכנים והן מבחינת הפעילויות הלימודיות המלוות, וזה מאפשר לנו כצוות המוביל את הוראת המקצוע, להשתלב באופן טבעי ביישום יעדי הנהלת משרד החינוך, לחינוך לקיימות ולחינוך הסביבתי בלמידה ובפעילויות הבית ספריות.
תלמידה יקרה.
לקט המקורות שבאתר התוכנית, ילווה אותך משך שנות לימודייך באולפנה, במסגרת מגוון של שיעורים בנושאים הקשורים לאדם ואדמה. פרויקט ייחודי זה, מבקש לחשוף אותך להיבטים עיוניים ומעשיים בנושא מכונן זה בחיינו כבני אדם, כבני העם היהודי וכבנים השבים לאדמתם בתהליך לאחר שנות גלות ארוכות.
מעבר לצד העיוני של הדברים, תיקחי חלק גם בהיבטים מעשיים של עולם החקלאות באולפנה ומחוץ לה.
בצד כל אלה, יתקיים מערך סיורים רחב בו תחווי מקרוב את הנושאים עליהם תלמדי מראש בכיתה. פן ייחודי לתוכנית זו יהיה במסגרת של הדרכת סיורים שלך ושל חברותייך את בני ובנות בתי הספר היסודיים באזורנו.
בין המקורות יש בעלי גוון מסורתי ודתי ויש כאלה שהם בעלי גוון אחר לגמרי. מתוך נאמנות לדרכה החינוכית הרחבה של האולפנה, בה אין אנו נרתעים ממורכבות ומבקשים להציג את הדברים כהווייתם, חוברת מקורות זו משקפת קשת רחבה של מושגים ורעיונות שמכולם יחד נזכה ללמוד בבחינת "יגדיל תורה – ויאדיר".
בהצלחה רבה,
צוות תוכנית אדם-אדמה
מקורות לנושא אדם-אדמה
מקורות אלה הם מעבר למה שיילמד בכיתה במסגרת השיעורים השונים.
כללי
בשורה עולמית: יש סדר במערכת יחסי אדם-אדמה
יחסי אדם-אדמה בתודעה הכללית ובתודעה היהודית – לקט מקורות
חקלאות ומדעי הסביבה
החקלאות בעולם התעשייתי – מה הרווחנו ומה הפסדנו?
תנ"ך
היחס של התורה לרכוש, לאדמה ולצדק חברתי – מאמר של פרופ' אבי לוי
משלי טבע וחקלאות בתנ"ך – היקפם ומה זה מלמד על התרבות בה נכתב התנ"ך
יחסי אדם-אדמה בתנ"ך: מהחזון, דרך השבירה ועד התיקון
על היחס לאדמה ולעבודת האדמה בתנ"ך – מאמר מקיף של הרב אורי סמט
מחשבת ישראל
חזון הצמחונות והשלום של הרב קוק בהקשר יחסי אדם-אדמה
על הקשר שבין מצבו הרוחני של העם לבין המערכת האקולוגית
ספרות
מקורות שונים לדיון על יחסי אדם אדמה בארץ ישראל
היסטוריה
גוש עציון ורכישת האדמות בו לפני מלחמת השחרור: היבטים אידיאולוגיים ומעשיים
ההיסטוריה של ההתיישבות בגוש עציון – מאמר מסכם של יוחנן בן יעקב
ההתיישבות בגוש עציון – מהלך של שיבה לאדמה עם מורכבות בצדו:
אומנות
